כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קשר רנט א קאר בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 2.12.2009 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/ 1 (להלן: "עה/1") שהינו נהג הרכב שבבעלות הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עדות נהג הנתבעת אינה מתיישבת עם מיקומי הנזק בשני כלי הרכב, ויש להעדיף את גרסת עת/1 על פני גרסת עה/1.

לטענת ב"כ הנתבעת, תמונות הנזק תומכות בגרסתו של עה/1, שהרי הנזק ברכב התובעת אינו מאחור.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי מבין הנהגים אחראי לקרות התאונה?

על מנת לסבר את האוזן, כל נהג דבק בגרסתו, וטוען לאחריותו של האחר לקרות התאונה.

כבר נאמר לא אחת, כי הערכת מהימנותם של עדים כדי לרדת לחקר האמת, היא מלאכה קשה, אך מלאכה מובהקת המוטלת על בית המשפט. בית המשפט מחליט על-פי אמירות העדים, על סמך התנהגותם בכלל ובפרט במהלך אירוע נשוא התביעה, התנהגותם במהלך העדות ואותות האמת המתגלים במהלכו של המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תש"א – 1970).

ההתרשמות הינה מאז ומתמיד אחד מכלי העבודה המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד. אולם, לא הבעת פניו של בעל הדין ולא יופי תוארו, או צחות לשונו היא שתביא את בית המשפט לבכר עדות אחת על פני רעותה.

ברי הוא שבית המשפט צריך לתת תשומת ליבו לדרך בה מוסר העד את עדותו, אם בצורה שוטפת ומסודרת, אם בביטחון או בהיסוס. אך התרשמות זו, ראוי שלא תעמוד לבדה, אלא במסגרת המבחנים המקובלים להערכת עדויות, לרבות מבחן ההיגיון, והשכל הישר.

בענייננו, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עה/1 על פני גרסתו של עת/1.

לדידי, תמונות הנזק דווקא תומכות בגרסתו של עה/1.

ובמה דברים אמורים:

העיד בפני עת/1 כי עמד ברמזור בצומת רופין בנתיב השמאלי מבין שניים, וכאשר התחלף מופע האור ברמזור לירוק, החל בנסיעה ופתאום שמע חריקה וארעה התאונה.

זאת ועוד, ציין כי רכבו נפגע בחלקו האחורי בצד שמאל, כאשר עה/1 ניסה להימנע מהתאונה ועל כן עלה על אי התנועה.